"ואהי להם למקדש מעט"
בספר יחזקאל (יא,טז) נכתב ״ ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שמה״
דרשו חז״ל על הפסוק - אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות.
מאז בניית בית המקדש הראשון בידי שלמה המלך היווה בית המקדש המרכז הרוחני של עם ישראל, שלוש פעמים בשנה עלו בני ישראל מכל קצוות הארץ ומחו״ל בשביל להקריב קורבנות ולהתפלל.
לאחר חורבן הבית, ולאחר שבני ישראל גלו מישראל לארצות שונות עלה הצורך להקים מרכזים רוחניים קטנים ומקומיים בו יוכלו בני ישראל להתכנס, ללמוד ולהתפלל.
הלכות ומנהגים שונים בנוגע למהלך התפילה השפיעו על הריהוט שנמצא בתוך בית הכנסת הן כלפי החומר ממנו הרהיטים עשויים והן על גודלם וצורתם.
מעבר להיות רהיטי בית הכנסת יפים ומרשימים כיאה למרכז הרוחני של הקהילה, כתחליף לבית המקדש וכמקום שבו שוכנת שכינה הם גם שימושיים - וכל אחד מהם בעל תפקיד מוגדר. ההיכל, או ארון הקודש, מחזיק את ספרי התורה של בית הכנסת. הבימה או התיבה נמצאות במרכז בית הכנסת ועליהן מעמידים את ספר התורה בזמן הקריאה ויש הנוהגים שלצידן עומד שליח הציבור.
פנים בית הכנסת והמקום בו מתכנסים המתפללים/הלומדים מחולק לחלקים שונים בעלי תפקידים שונים.
הפרדה בין עזרת הגברים לעזרת הנשים מתבצעת במקרים רבים באמצעות מחיצות לצד הפרשי גובה בין העזרות.
בחלק מבתי הכנסת, בהתאם למנהגים השונים, קיים עמוד תפילה שלידו עומד שליח הציבור ומתפלל.
רהיט בסיסי נוסף שקיים בבית כנסת הוא הספרייה המחזיקה את הסידורים והחומשים המשמשים את המתפללים ולעיתים קרובות גם ספרי לימוד נוספים כגון גמרות וספרי הלכה. חשוב לציין גם את ספסלי בית הכנסת עליהם יושבים המתפללים שעליהם להיות מצד אחד יפים ומרשימים אך לא פחות חשוב - נוחים.
נוספים לכל אלה פריטי ריהוט כגון כסא אליהו - לבריתות , לוחות הנצחה ולוחות עם חלקי תפילה לשימוש הקהל כגון מודים דרבנן ובריך שמיה, ואפילו חיפוי לקירות המעשיר את כל החלל במראה מהודר.
את כל אלו ועוד, אנו מייצרים במפעל שלנו - עם המון אהבה לעץ מלא (ורק עץ מלא) ועם מיומנות של דורות בעבודת יד וגילופי עץ ייחודיים.